חדר העבודה של שמואל ביקלס

טל: 04-6486038 ; 04-6485701
פקס: 04-6486306
museum@einharodm.co.il

שעות פתיחה
א׳-ה׳: 9:00-16:30
ו׳ וערב חג: 9:00-13:30
שבת וחג: 10:00-16:30

דרכי הגעה
צומת תל יוסף > (פניה שמאלה מכיוון עפולה; ימינה מכיוון בית שאן) > חוצים שתי כיכרות > הכביש מתעקל שמאלה > המשכן לאמנות; למפת הגעה

חניה
מגרש חניה צמוד למוזיאון; מתאים גם לאוטובוסים

אדריכל המשכן לאמנות בעין חרוד שמואל ביקלס (1909 – 1975) היה יוצר רב השראה בתחומי אמנות מגוונים. בנייניו מתאפיינים בטיפול מיוחד בהחדרה של אור טבעי מסונן. בדומה לאמנים אירופיים שהגיעו לארץ בשנות ה-30, המפגש עם האור הבוהק של המזרח היווה אצל ביקלס מוקד למחקר מתמשך וליצירה של סדרת פתרונות מקוריים. הגגות מפוסלים כסדרה של גלים היוצרים חלונות עיליים נסתרים וקמרונות המשמשים רפלקטורים לאור, ושולחים אותו כמפל נוהר על גבי הקירות. מקור האור סמוי והאור מסונן ומבוקר באופן שמעניק לחלל הדר טבעי ומרגיע. את הכשרתו האדריכלית רכש ביקלס בפוליטכניקום של לבוב (למברג), עיר הולדתו בפולין. בשנת 1932 הוא שהה בפאריס, בה ספג השפעות אורבניות- מודרניסטיות. הוא עלה לארץ בשנת 1933 ממניעים ציוניים וסוציאליסטיים.
משנת 1937 ועד יום מותו היה חבר קיבוץ (תל יוסף, בית השיטה) ופעל בעיקר בזירת התכנון בקיבוצים. ביקלס ראה עצמו כמשרת הרעיון הקיבוצי והאידיאולוגיה היתה מוטמעת בכל היבט של התכנון שלו. במקביל היה אינדיבידואליסט, אינטלקטואל ואיש העולם הגדול. הוא תכנן את תכנית האב של עשרות קיבוצים מדפנה בצפון ועד איילות בדרום. בכולם הציב את מוסדות הציבור והתרבות במרכז ושאף ליצור מרכז חברתי המשלב שטחי חוץ ופנים למגוון אירועי תרבות ויצירה. בחלק גדול מהישובים שתכנן הוא היה אחראי גם על תכנון מוסדות התרבות. בתפיסתו האירופאית רחבת ההיקף הוא שילב בכל מרכז תרבות פונקציות מרובות: אולם כינוסים ומופעים, ספריה, חדרי עיון ולימוד, חדרי מוסיקה, גלריה או מוזיאון, מועדון לחבר וחדרי הנצחה.
תכניותיו רחבות היקף ובעלות מעוף, ורק לעיתים רחוקות הושמו במלואן. נסיבות הזמן, מחסור כיס ומספרם המועט של החברים בכל ישוב קיבוצי הביאו לעיכובים, לדחיות ולביצוע חלקי של החזון.
ביקלס הצטיין כמתכנן קפדן, הוא חקר כל מבנה לעומק והציע פתרונות מקוריים ויצירתיים לבעיות של תאורה, איוורור ואקוסטיקה. הוא היה רשם מחונן והרבה לצייר דיוקנאות של חברים וקרובים. הוא היה בעל חוש מוזיקלי יוצא דופן, ניגן בכינור ושר פרטיטורות של יצירות מורכבות. ביקלס שלט בשש שפות וספרייתו הענפה מעידה על קשר אמיץ למתרחש בזירת האדריכלות העולמית.
הסגנון האדריכלי שלו מייצג קו של ניאו-קליסקה מודרניסטית- נקיון צורני ופונקציונליות תוך שמירה על סדר ומקצב, ואלמנטים של עמוד וקורה. הבניינים צנועים וישירים, ללא חומרים יקרים, אך בעלי תכנון יצירתי והקפדה על פרטים שאינם נשחקים בגלגלי הזמן. בניניו נמנים עם הקלסיקה של אדריכלות ישראלית בעשורים הראשונים של שנות המדינה.

בניינים חשובים וידועים של ביקלס:
מוזיאונים: המשכן לאמנות בעין חרוד ( 1948-1958)
מוזיאון השואה בית לוחמי הגטאות (1951-1971)
מוזיאון הדפוס בצפת (1966)
מוזיאון ארכיאולוגי בקיבוץ פלמחים (1969).
בתי תרבות: אוהל יוסף (1949) בקיבוץ תל יוסף
בית אליהו גולומב (1957) בקיבוץ רביבים
בית בורוכוב (1957) במשמר הנגב
בית בנדורי (1959) גבעת השלושה
בית בני ברית (1960) מולדת
בית קולין (1962) אולם מופעים בנווה איתן
בית ברנד (1965) אודיטוריום בסמינר אפעל
בית ציזלינג (1969) עין חרוד
מרכז גולדה (1973) אולם מופעים ברביבים
בתי הארחה: בית אורן, הגושרים, כפר גלעדי
חדרי אוכל: עין חרוד, בית אורן, איילות, אפעל

גג והשקפת העולם, אורי בן ציוני
גג והשקפת העולם, בתי תרבות
גג והשקפת העולם, בתי תרבות