יודאיקה

טל: 04-6486038 ; 04-6485701
פקס: 04-6486306
museum@einharodm.co.il

שעות פתיחה
א׳-ה׳: 9:00-16:30
ו׳ וערב חג: 9:00-13:30
שבת וחג: 10:00-16:30

דרכי הגעה
צומת תל יוסף > (פניה שמאלה מכיוון עפולה; ימינה מכיוון בית שאן) > חוצים שתי כיכרות > הכביש מתעקל שמאלה > המשכן לאמנות; למפת הגעה

חניה
מגרש חניה צמוד למוזיאון; מתאים גם לאוטובוסים

“אין יוצרים רוחניות מאדמת טרשים”, כך טען חיים אתר מייסד משכן לאמנות עין חרוד בכינוס של מרכזי תרבות בקיבוץ ב – 1944. עוד כשישוב הקבע של עין חרוד עמד בבנייתו על גבעת קומי, הוא החל ללקט חפצי קודש וחול מתפוצות ישראל במטרה לכנסם לאוסף בעין חרוד.
מימיה הראשונים של עין חרוד עסק חיים אתר בסיתות מצבות קבורה, ציור תפאורות חג להתכנסויות החברים בחדר האוכל , עיצוב טקסי אבלות וימי זיכרון. בכל אלה התבסס על דפוסי מסורת יהודיים עממיים בהשראת העולם שבו התעצבה תפיסת עולמו, עיירת הולדתו זלטופול שבאוקראינה. מנורות החנוכה שאסף בשווקי הארץ, כלי קודש לבית ולבית הכנסת ומגזרות נייר, שמשו לו מקור השראה בלתי נדלה. תוך שהוא יוצק, כפי שנהג לומר, “יין ישן בכלים חדשים”. בית גידולם של רוב רובם של מייסדי הקיבוץ היה במשפחות חסידיות בעיירות מזרח אירופה ואת פנייתם לחיי קיבוץ בארץ ישראל ראו כמהפכה בתוך היהדות, בהלימה לערכיה העמוקים כפי שתפסו אותם ופרשו אותם בהווייתם החדשה בארץ ישראל. הסופר דוד מלץ, מהפעילים המרכזיים בהקמת משכן לאמנות עין חרוד, שנולד בבנדין למשפחת חסידי קוצק ולמד בישיבת הרבי מסוחצ’וב התייחס לכך בניסוחו הענייני: “באנו לכאן בדרך של מהפכה, של מלחמה ומרד בעצמנו, ויש, בכל זאת יש לנו, אוצרות רוח אשר מהם יניקתנו” (1929). ניתן לראות את תפאורות החג שיצרו אמני הקיבוץ בדורות הראשונים כהשתקפות אותם אוצרות רוח – כסוג של יודאיקה המשקפת דיאלוג חי ומחדש עם המקורות, ספרות ההשכלה והתרבות בארץ ישראל.
כאשר הוקם משכן לאמנות עין חרוד בשלהי שנות ה – 30 שולבו בתצוגת האמנות פריטי יודאיקה וחברי הקיבוץ תרמו חפצים יקרים ללבם שנטלו עמם מבית הוריהם למסע לארץ ישראל. בטיוטה הראשונה לחוברת פרסום של משכן לאמנות עין חרוד השתקפה החרדה לא רק לחיי אדם אלא גם לגורל אוצרות הרוח היהודית באירופה: “לעינינו הולכים ונהרסים מרכזי היהדות אשר הם מושרשים זה מאות שנים בלבה של אירופה. ערכי תרבות נעקרים ממקומותיהם והולכים לאבדון אסור גם להפקיר את ערכי הרוח שנצברו לדורותיהם במשכנות ישראל”. (נחום בנארי 1939).
בניין הקבע של המשכן לאמנות נחנך ביום שמחת תורה, כ”ב בתשרי תש”ט (25.10.1948) ומייסדיו הגדירו את מקומו כ”בית גנזים לאוצרות הרוח היהודית”. למעלה משבעים שנה מוצג אוסף יודאיקה במשכן לאמנות עין חרוד בצד אוספי אמנות, ציור ופיסול, ומהווה נדבך משמעותי בתפיסת המוזאון. אלא שבניגוד לאגפיו העכשוויים של המוזאון, תצוגת היודאיקה התבססה בעיקרה על תצוגת קבע ואף שהוצגו בה לפרקים תערוכות מיוחדות לא הצליח המוזאון לבסס מהלך משמעותי של תצוגה המתדיינת עם תכניו ומשמעותו של אוסף היודאיקה