הא לך כתובתך

| תערוכה קבוצתית אגף היודאיקה

הא לך כתובתך

אוצרת: דבורה ליס

פתיחת תערוכה נובמבר 2016

בתערוכה הא לך כּתוּבּתך מוצג מבחר מהכתובות המרשימות ביותר השמורות באוסף המשכן לאמנות, עין חרוד. חוזי הנישואין הללו, המאוירים ביד אמן, נכרתו בין זוגות שחיו באיטליה, אפגניסטאן, איראן והודו במאות ה 20-16 .
הכתובה היא מסמך משפטי המפרט את חובות החתן לכלתו. נוסח הכתובה נותר כמעט ללא שינוי מאז ראשית ימי בית שני. הכתובה הונהגה במטרה להגן על הרעיה: היא מונה את חובות הבעל בחיי הנישואין, כולל מזונות, כסות, מחסה וזכויות אישוּת, וכן מבטיחה הסדר כספי במקרה גירושין. כיוון שהכתובה היא חוזה רשמי שעל שני הצדדים להסכים לו מדעת, היא חוברה במקור בארמית, שפת היומיום של יהודי בית שני. שפה זו עדיין משמשת בכתובות המסורתיות של ימינו. הקראת הכתובה ומסירתה הרשמית לידי הכלה מתקיימות תחת החופה.
הכתובה המאוירת היא יצירת אמנות יהודית ייחודית. המרכיבים הדקורטיביים של מסמך הלכתי זה מבטאים טעמים אסתטיים וערכים חברתיים שהתפתחו במהלך דורות ארוכים של נדודים בגלות. כל קהילה יהודית יצרה כתובות בסגנון מקומי משלה, ששיקפו את המסורות האמנותיות של החברה הלא-יהודית שסביבה.
התערוכה הא לך כתובתך מגשרת בין המסמכים המסורתיים וההיסטוריים לבין סוגיות עכשוויות הקשורות לברית שבין בעל ואשה ובראשם זו של העגונות. עפ"י ההלכה, עגונות הן נשים שנמנע מהן להינשא מחדש עקב סירוב הבעל לתת להן גט או כיוון שהראיות למותו אינן חד-משמעיות. אנדי ארנוביץ ומעיין שרעבי יצרו שמלות כלה המורכבות מעותקים משוכפלים של כתובות ומסמכי גירושין כדי להתמודד עם בעיה חמורה זו מאז ימי קדם ועד זמננו. הן מעריכות את יופייה ויתרונותיה של ההלכה אך בה בעת מבליטות את מגבלותיה. עבודתו של קן גולדמן זהירות, שביר! היא גביע זכוכית עליו חרוטות מילות הכתובה. היצירה מגלמת את שבריריות חוזה הנישואין שסעיפיו הכלכליים נכנסים לתוקף רק עם פירוקו.
יצירות אלו משקפות דרישות פחות מתפשרות לשוויון בין המינים, כמקובל בימינו. מבחינה זו הן מהוות מדרש עכשווי המכיר במסורת היהודית העשירה אך גם בגישות המשתנות, בספקות ובסתירות של העידן המודרני ביחס למורכבות של חיי הנישואין.

Kettuba_1