חיים מאור

החלוצים שהקימו את עין חרוד, יצאו מבית הוריהם שבאירופה בדרכם לארץ ישראל כשבאמתחתם חפצי יודאיקה ששימשו את המשפחה בחגים ומועדים. חפצים אלו היוו את הבסיס לאוסף היודאיקה במשכן לאמנות עין חרוד. החפצים הוערכו בקפדנות ,נעשה מחקר מקיף עליהם ע"י צוות המוזיאון. ארץ מוצאו של החפץ, איך הגיע למשכן, החומר ממנו הוא עשוי, מצבו וסגנון עיצובו.
תערוכתו של חיים מאור "יהודי טוב" אינה תערוכת יחיד במובן המקובל. תערוכתו מוצגת בין חפצי היודאיקה ומנהלת דיאלוג עם אומנים אלמונים ונוצרת מעין תערוכה קבוצתית של אומנים, שיצרו במשך דורות – חפצים, שכל אחד מהם הוא מעין צומת זיכרון ויחד הם מקרינים, משקפים ומהדהדים.
אוצר האמנות היהודית והמבקר דוד שפרבר כתב: "התרבות הישראלית בכלל והאמנות הפלסטית בפרט יצרו מאז ומעולם יחס דו- ערכי ומורכב עם עולם היהדות. מצד אחד אפשר לזהות בשיח הביקורת המקומית דפוסים קבועים ומקובלים המתריסים נגד המסורת והדת, מצד שני אפשר לאתר בו גם קווים של המשכיות וביטויים של חלחול המסורת היהודית אל תוך האמנות המקומית…"
מזה 37 שנים עוסק מאור בזהות הקולקטיבית, יהודית ישראלית, דרך העדשה של הסיפור המשפחתי. הוא עושה זאת במיצבים, צילום, ציור ואמנות מיצגית. חיים מאור יצר גוף עבודה המתייחס לנושא השואה, וברוב הקריירה האומנותית שלו עוסק בנושאים של זיכרון, זהות וה"אחר".
התערוכה "יהודי טוב" כוללת את כל ההתייחסויות שהביטוי מעלה. אני מקווה שחלל התערוכה מעורר אצל המבקר שאלות ופרשנויות. דרך הסיפור הביוגרפי מאור ממשיך להאיר נושאים של זהות, זיכרון והתייחסות ל"אחר".
חיים מאור (נולד ביפו ב- 1951) אמן, דור שני לשואה. למד אמנות ב"המדרשה" (כיום בבית- ברל) וחי בקיבוץ גבעת חיים מאוחד מ-1977- 2006 . היו לו 25 תערוכות יחיד בארץ ובחו"ל, השתתף בעשרות תערוכות קבוצתיות ואצר עשרות תערוכות. הוא פרסם מאמרים רבים וכתבות בעיתונות היומית, בכתבי עת ובספרים וזכה בפרסים רבים. היה העורך המייסד של כתב העת לאמנות "סטודיו" וערך את 40 הגליונות הראשונים. הוא פרופסור- חבר במחלקה לאומנויות, אוניברסיטת בן- גוריון בנגב, באר שבע ומנהל הגלריות של האוניברסיטה. חיים מאור מתגורר ויוצר בישוב מיתר עם אשתו תרצה, להם חמישה ילדים ושישה נכדים.