מנחם שמי

הצייר מנחם שמי (1897–1951) הוא אחד מחלוצי הציור הישראלי והתרבות הישראלית. תערוכה רטרוספקטיבית זו מהווה המשך לתערוכת היחיד שנערכה לו במוזאון תל אביב לאמנות בשנת 2009.
מנחם שמי (שמידט) יליד בוברויסק, רוסיה הלבנה, הגיע לארץ- ישראל בשנת 1913 והצטרף לפנימיה וללימודים ב"בית הספר לאמנות ומלאכות האמנות בצלאל". סיבת בואו הייתה בעיקר האפשרות למצוא דרך אל תרבות המזרח, ולאו דווקא הרעיון הציוני, אולם בהמשך נשתרש במולדתו החדשה, בלב ובנפש. לאחר שנים של מחסור ושרות ב"גדודים העבריים" הגיע לטבריה והחל בחייו כצייר וכמורה לציור. אחר כך השתקע בחיפה ושם הקדיש את חייו ליצירתו תוך חיפושים בלתי פוסקים אחר שלמות של צבע וצורה. תחילה ברוח סזאן ולאחר מכן בדגש על "אכספרסיה". בתקופת שרותו בצבא הבריטי גיבש שמי את דרכו האמנותית וצבר את המטען שפרץ אחר כך בצפת.
הוא גיבש כתב-יד משלו, עסק בגיבוש של מבנה הציור, תוך מחשבה בלתי פוסקת ויצירת זיקה בין הצורה לצבע, בשאיפה לשילוב בין רגשות לצורה. באותה עת גם התמודד עם כאב גדול -­ נפילתו בקרב של בנו אהרון-ג'ימי.
לשמי הייתה זיקה אמיצה לעין חרוד ולמשכן לאמנות מראשיתו וזאת בשל קשריו האישיים הקרובים לחיים אפתקר-אתר, הצייר חבר עין חרוד שיזם והניח את היסודות למוזאון הקיבוצי הראשון. שמי ואתר היו פעילים יחדיו בחוג הציירים הארצישראלי של שנות ה- 30 וה- 40 ובשרתו בצבא הבריטי באיטליה פעל שמי נמרצות באיסוף יצירות אמנותיות לאוסף המוזאון המתהווה. לאחר מותו של שמי ב-1951 והוא בן 51 תרמה אשתו, רבקה, חלק גדול מעיזבונו למשכן לאמנות בעין חרוד.