מיכאל דרוקס

מיכאל דרוקס, שנולד בירושלים (1940), התבגר והתחנך בתל–אביב, ובה חבר (בשנות ה–60) לחוגי תיאטרון ואמנות דינמיים. תוך שנים ספורות דרך כוכבו, עבודתו הוצגה בתערוכות מובילות והוא זכה להכרה כאחד מטובי האמנים הצעירים בישראל (1969-1970). בשלב מכריע זה בחייו וביצירתו יצא דרוקס לחו"ל, ולאחר חודשים אחדים של שהות בהולנד התיישב דרך קבע בלונדון. אבל למרות ריחוקו מ"מרכז" האמנות הישראלית, בכל זאת נצרב דרוקס בתודעה כאמן ישראלי מרכזי, ומקומו לא נפקד מהתערוכות המכוננות של האמנות הישראלית. עבודתו, שנוצרה בעיקר בלונדון, נתפסה כקושרת בלב–לבה צמתים עצביים של המקום הזה (הדיוקן דרוקסלנד, למשל) והוצגה בכל התערוכות המרכזיות שהתמודדו עם אתגרים כמו אפיון האמנות הישראלית, מיפוי מגמותיה ואבחון ציוני–דרך בהתפתחותה. ברשימת התערוכות שבהן השתתף מסתמן המסלול שלאורכו הגדירה האמנות הישראלית את זהותה, ברצף של כשלושים שנה, ומבחינה זו הוא אחד האמנים המיטיבים לייצג את האמנות הישראלית על מגמותיה השונות. למרות שהציג בישראל באורח רצוף תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות, עבודתו לא זכתה לייצוג עיוני הולם.
בשנות ה–70 פעל דרוקס בלונדון בצומת מרכזי של אמנות בינלאומית, ועבודתו באותה עת שופכת אור על תהליכים וכיווני חשיבה בקשת המגמות של התקופה. פעילותו המשמעותית בחו"ל, לצד נוכחותו המתמשכת בזירה המקומית, מעמידה יסוד לדיון השוואתי מנקודת מבט חיצונית. החלפת הזווית המוכרת, הבוחנת את האמנות הישראלית על בסיס מושגיה וערכיה שלה, מאפשרת מבט אחר על ההקשרים שבהם פעל דרוקס, על שימושו המובחן בטכנולוגיות תקשורת חדשות ועל מקומה הביקורתי של האמנות בחרושת התרבות.
הקהל הישראלי נחשף אמנם באורח שוטף לעבודותיו, אך לא זכה להתוודע למכלול עבודתו, הכוללת פרק עשיר בתחום הציור, ולהעמיק בכוח ביטויה.
התערוכה והספר מסעות בדרוקסלנד מציעים מבט רטרוספקטיבי רחב ומקיף, הכולל שיחזור של מיצגים ועבודות מיצב מכוננות, סרטים, עבודות וידיאו וציור שהיו לציון–דרך.