נחום טבת, אולף הולצאפפל

התערוכה "מתווים לחצר" מפגישה בין שני אמנים המשתייכים לשני דורות באמנות העכשווית (נחום טבת, יליד 1946, קבוץ מסילות, פועל בתל אביב, אולף הולצאפפל, יליד 1969, גורליץ, מזרח גרמניה, פועל בברלין).. התערוכה מאירה את המשותף בין שני האמנים המתמודדים לשיטתם בתחושת המבוי הסתום של האמנות המודרניסטית, בהטעינם את עבודתם במתח הדיאלקטי בין "אמנות" ו"עולם". חצר הגרוטאות המאפיינת את סביבת בתי הילדים בקיבוץ מהווה מטפורה לעיסוקם: זהו מרחב רציף הכולל חומרים ממוחזרים ומשטחים, המאפשרים בניית מבנים מאולתרים בשטח פתוח, בתהליך משחקי ודינאמי של בנייה ויצירה.
אולף הולצאפפל, אמן רב-תחומי בפיסול, ציור, וידיאו ועוד. עוסק במכלול עבודתו בידע במונחים של בנייה (מבנים ניידים), בתפיסות מרחב השואבות מהקשר מקומי ונפתחות לתהליכים של שינוי. עבודתו המרכזית המוצגת בעין חרוד מתמקדת בחצרות הגרוטאות בגני הילדים בעין חרוד, ניר דוד ושדה אליהו. לתערוכה יצר עבודת וידאו-ארט חדשה, המתחקה – במבנה מורכב ברמת העריכה הצורנית והתוכנית – אחר האופן שבו הילדים בונים מחומרי יומיום את המציאויות שלהם בתהליך נמשך של פירוק ובנייה.
ניתן לקרוא את מכלול עבודתו של נחום טבת כהתמודדות מתמשכת, סמויה ומפורשת, עם משבר שני הנרטיבים האוטופיים הגדולים העומדים ברקע צמיחתו כאמן: "ההפשטה" – כרעיון מודרניסטי המעמיד במרכזו את הממד האוטופי של האמנות, "הקיבוץ" – הנוכח בעבודתו כאתוס, ומהדהד חומרי זיכרון וסביבת ילדות. העבודה החדשה, שיצר במיוחד לתערוכה, מדגישה בצבעוניות חדשה, עשירה ואינטנסיבית, את המתח שבין פרטים ומכלול. טבת מתחיל ב"גריד מודרניסטי" נהיר ורציונלי, ויוצר בהדרגה, בתהליך ממושך של אלתורים ומשחק, התרחשות חידתית ומורכבת.
בתערוכתם המשותפת המוצגת במקביל במוזאון לאמנות בוכום, גרמניה ובמשכן לאמנות עין חרוד, נחום טבת ואולף הולצאפפל מאתגרים את המשותף והשונה בעיסוקם המתמשך. עבודת שני האמנים, לכאורה רדוקטיבית, מסרבת להיגיון הצמיחה של מרחב סטנדרטי המשוכפל גלובלית. עבודתם הרעננה המודעת היטב לשפת האמנות, חוצה בין תחומי פיסול וציור ומוטענת ביסוד עצבי וחומרי של זמניות, התנסות וזיכרון.
תודתנו נתונה ללושי שני שהיה שותף בגיבוש הרעיון וכן למפעל הפיס על תמיכתו בהפקת התערוכה.