נעמי צ'יז'יק-אילון

אמר רבי סימון: אין לך כל עשב שאין לו מזל ברקיע שמכה אותו ואומר לו: גדל! (בראשית רבה י')
רקמותיה של נעמי צ'יז'יק-אילון מאירות באור חדש את ספר האגדות "צמחיאל" שחיבר אביה, ברוך צ'יז'יק, ושראה אור בשנת 1930. צ'יז'יק נולד בבית יהודי מסורתי בטומשפול שבאוקראינה. בצעירותו למד תלמוד ומדרש ולאחר מכן עבר הכשרה חקלאית. עם עלייתו ארצה, בשנת 1905, הוא פנה לעבודה חקלאית, התמחה בחקר הבוטניקה ופרסם מחקרים מקיפים בהם "צמחי הדלועים בארץ ישראל" ו"אוצר הצמחים" – האינציקלופדיה הבוטנית הראשונה בשפה העברית. אגדות הצמחים שכתב, לצד עבודתו המחקרית, ינקו ממקורות הספרות המדרשית, מאהבת הצמחים ומאהבת ארץ ישראל.

עוד בנעוריה החלה נעמי צ'יז'יק-אילון ליצור לצד אביה. רישומי צמחי ארץ-ישראל שלה עיטרו ערכים ב"אוצר הצמחים" שכתב והיו להם כלוויית חן. אלה הם רישומים עדינים ומדויקים השמים את הדגש על מרכיביו הייחודיים של הצמח, כיאה לרישום מדעי. עתה, עשרות שנים מאוחר יותר, היא פונה לעולם האגדה. היחס שבין הרישום המדעי, הטכני ובין הרקמה ה'זורמת', החופשית, כמוהו כיחס שבין ההלכה לאגדה.
חיים נחמן ביאליק תאר יחסים אלו, שבין הלכה לאגדה, "כיחס שבין מילה למחשבה ולהרגשה או כיחס שבין המעשה והצורה המוחשית ובין המילה. ההלכה – היא גיבושה, תמציתה האחרונה והמוכחת של האגדה; האגדה היא התוכד של ההלכה" (ח.נ. ביאליק, "הלכה ואגדה"). ברוח דבריו של ביאליק יש לראות עתה את רקמותיה של צ'יז'יק-אילון. את הראשונה שבהן היא רקמה על-פי ציור בצבעי מים של שמואל חרובי, אחד מתוך ארבעה שלו שעיטרו את אגדות "צמחיאל" המקורי.
הרקמות שבאו בעקבותיה כבר היו פרשנויות חופשיות משלה לאגדות, החיו אותן, העשירו אותן והוסיפו להן נדבך מקורי משלה. בה בעת הן משלימות את רישומיה המוקדמים, המשרטטים את אותם צמחים ממש. הצבר, הכרכום, הקטלב, האלה, הגפן והתאנה ועוד רבים מצמחי הארץ זוכים לחיים חדשים בידיה המיומנות, והם כמדרש אמנותי הרוקם דו-שיח עם אגדות הצמחים של אביה, כשם שהוא מאיר את כל היופי והחן שבצמחי ארצנו.