ליאוניד בלקלב | פני האור

פולינה, שמן על פורמייקה (1998)

ליאוניד בלקלב נולד בעיר קטנה במולדביה ב- 1956. הוא התגלה כמחונן בתחום הציור כבר בהיותו כבן תשע, ונשלח ללימודים בבתי ספר לאמנות.

בהיותו כבן חמש עשרה, התקבל לבית ספר מיוחד בקייב, לילדים שהוריהם אמנים ידועים. בבית ספר זה למד האמן יאן ראוכוורגר, שאביו היה צייר. אמנם אביו של ליאוניד בלקלב היה נגר פשוט, אך ברור היה למנהלי בית הספר כי הילד ליאוניד ניחן בכשרון נדיר והוא התקבל באמצע שנת הלימודים.

כצייר בוגר, התגורר ליאוניד בעיר קישינייב הסמוכה לעיר ילדותו. הוא עסק לפרנסתו בהכנת תפאורות לתיאטרון. תנאי חייו היו קשים משום שלא נעתר לצייר בסגנון המקובל על המפלגה הקומוניסטית. הוא פיתח סגנון ייחודי משלו השאוב משילוב מקורי שבין ציור קלאסי ומודרני.

מימין: מיכאל לוויט, שמן על עץ (2000); משמאל: משפחת קורץ מוסיה, שמן על בד (2002)

בשנת 1988 יצר סרט הנפשה שבו ביטא את תחושת הסגירות אך גם את החופש ללא גבולות של עולם החלום והפנטזיה, שאין לצמצמו על ידי המשטר. בסרטו צייר באצבעו דמויות ונופים על אד הקור שנח על זגוגית החלון. החלון הפך בסרט לעולם הפתוח, שבו הכל אפשרי. הסרט זכה במדליית הזהב של פרס פליני (הסרט מוצג באולם התערוכה).

עם תחילת הפרסטרויקה החלה נושבת רוח חדשה וליאוניד בלקלב זכה באפשרויות חומריות ואמנותיות חדשות. הוא התקבל כצייר מן המניין בבית האמנים בקישינייב, ומשמעות הדבר היתה תשלום חודשי תמורת ציור. ציוריו נרכשו על ידי אספני ומוזאונים אך הוא חש כי אין מקומו בברית המועצות.

בשנת 1989 נענה לרכישת ציור שלו תמורת שני כרטיסי טיסה, לאביו ולו עצמו, לארץ ישראל.

מימין: דיוקן עצמי, שמן על בד (1996); משמאל: פולינה, שמן על בד (1996)

ליאוניד בלקלב התגורר במצפה רמון ולאחר מכן בירושלים. מהסטודיו הקטן שלו בנחלאות הוא נפתח בהדרגה לאור, לטיפוסים המקומיים, לנוף, ותיעד בהתמדה את השינויים שעבר, בדיוקנאות עצמיים ישירים, נועזים ומרגשים.
הציורים האחרונים של ליאוניד בלקלב מצויירים על לוחות עץ גסים, ציור עכשווי במיטבו הנושא עמו זיכרון תמונתי של עולמות הציור של העבר, ציור ישראלי, יהודי, שעצביו רגישים לתחושה קיומית של זמן ומקום.
התערוכה מלווה בספר.

בחזרה לראש הדף