חיים אתר

חיים אתר

אוצרות: סוריה סדיקובה, דר' בת שבע גולדמן-אידה ויניב שפירא

החל מ -9 בנובמבר 2019

חיים אתר (אפתקר)

מקוריותו של סוטין ושפת הציור הייחודית שגיבש עשוהו ל"צייר של ציירים", מקור השראה ומודל חיקוי לאמנים רבים אחריו, שתפסו את יצירתו כמופת של מחויבות אמנותית. דגש מיוחד מובא כאן בפרק השלישי בתערוכה על ציוריו של חיים אתר, מייסד המשכן לאמנות.
לביקוריו של חיים אתר בפריז בשנים 1933 ו-1937-38 נודעה השפעה מכרעת על גיבוש שפת הציור שלו. במהלכם הוא נפגש עם רבים מאמני אסכולת פריז היהודים ונחשף ממקור ראשון ליצירותיהם של אמני מופת, בהם רמברנדט, סזאן וּון-גוך. עם זאת, הציור הישיר, האינטואיטיבי והכֵּן של חיים סוטין הוא שהטביע בו חותם עמוק, והצגתם בסמיכות בתערוכה זו מאירה את עבודתו של אתר באור חדש.
אתר לא עסק בציורו בהווי ובנושאים חברתיים ואף נמנע מציור נוף. הוא ראה בציור הדיוקן ביטוי אינטימי ללבטי היחיד והתמסר בעיקר לציור דיוקנאות, שבהם ביקש לשקף הן את נשמת האדם והן את סערת עולמו הפנימי. כמודלים שימשו אותו בעיקר חברי עין-חרוד וילדיה, אשתו ובניו, המתוארים כאילו נלקחו מזמן ומקום אחר וכמו מחזירים אותנו אל זלטופול, העיירה היהודית שבה נולד וגדל. מאמצע שנות ה-40 החל אתר לעסוק גם בציור טבע דומם של פרחים, ששימש לו שיקוף של נפש חסרת מנוח: "מתוך שחדרתי לגוניהם העסיסיים של הפרחים ולריחניות המיוחדת הנודפת מהם", אמר, "הרי זה כאילו השתדלתי להגיע גם לשליטה ציורית של דיוקן האדם". ציורי בשר ועופות שחוטים, שגם אותם החל לצייר באותו פרק זמן בהשפעת העבודות המוּכּרות והמטלטלות של סוטין, היו לעבודותיו החידתיות והחשופות ביותר. התצוגה שלפנינו מאפשרת להתוודע למכלול ציורי זה כיחידה אורגנית אחת, השוזרת זכרונות של עבר עם חזונות של עתיד. רצף המעיד על פתיחות אמנותית שגברה עם הזמן.