מעברים

כוכי דוקטורי

מעברים

ינואר-פברואר 2007

מסע בין תרבויות והֶקשרים חברתיים משתנים – כילד מעירק לתל אביב, וכבוגר מתל אביב לניו יורק בשנות ה-70 – השפיעו על החוויה הקיומית של כוכי דוקטורי: עקירה, התערות, ניכור, ניתוק, לימוד, מפגש, עימות, והסתגלות.
"דוקטורי מבחין בקו הקליגראפי המסולסל, המזרחי כמוטיב המצוי דרך קבע בעבודתו. "הקו הוא 'התו המרכזי' בעבודתי, משתנה, מתפתח, מעצב, ואף מגדיר את גבולות העבודה. הוא דומה לחזרה, גיוון והשתנות של צליל יחיד הקובע את המכלול." הקליגרפיה לגביו היא אבן יסוד, קשורה לזיכרונות ילדות ולחוויות ראשוניות, היא מקור לסימני הכתב, לשפה, לתמונה. היחסים ההדוקים בין מושג לתמונה, בין תמונה לאות, ובין אות למושג, הם במהות עבודתו של דוקטורי. תנועת הקו הקליגראפי הגלי והרך יוצרת צורה פשוטה, קלילה ונעימה המבטיחה עונג אסתטי. דוקטורי מפר את ההרמוניה של הזרימה הקווית, שובר, מפרק ומרסק אותה, מתריס נגדה בסטַקָטו מקוטע, ואף על פי כן, היא נוכחת ומזוהה בתשתית עבודתו".
אירית מילר, מתוך קטלוג התערוכה.