מרחבים נטושים 2002

אן מארי פילר

מרחבים נטושים 2002

אוצרת: יונה פישר

מרץ-אפריל 2004

האמנית הצרפתייה (נ.1961) אן-מארי פילר (Anne-Marie Filaire) עושה במצלמתה כצייר הקובע את כנו מול נושאו, אלא שנושאיה אינם נושאים "נבחרים", ואולי אינם כלל "נושאים": הם מתפרסים על כל מה שאין בהם, בשל מה שנגרע מהם, הכמעט-כלום שנותר ממה שהם היו עד לא מזמן: טריטוריות רוחשות חיים; ובקיצור – כל מה שחדל לקיימם כ"נושאים". הם אתרים דמויי במות ששחקניהן פינו ללא שוב (ואגב כך נטלו עמם כל אביזר תפאורה, כל שמץ של עדות למחזה שהיה).

תחילה, בראשית שנות התשעים, בחבל הולדתה אוברניי (Auvergne ) שבמרכז צרפת, "תמונות" של אתרי-נוף בעלי חזות אלמונית, שצולמו מדי שנה בשנה בשיטתיות ובעקביות, כדי לחשוף מבעד לתמורות שחלו בהם, את נצחיותו שלמקום שתוויו עוצבו לעד ע"י וולקנים; ומאז 1999 – באתרים עירוניים או מדבריים בארץ יהודה (1999) באריתריאה, בתימן (2001) ובקמבודיה (2002 ) , נופים נטושים אך ספוגים עקבות אנוש. כך המרחבים הצחיחים, המשתרעים לעבר אופקים אינסופיים, של "אזור הביטחון הזמני" שהוקם באריתריאה עם שוך המלחמות ובית-הכנסת של אסמרה (Kimop), שרוקנה מקהילתה היהודית. "הנופים הללו, כותבת נטלי קורנארי (Nathalle Cournarie), שוב אינם ראויים לכינוי "טריטוריה" כיוון שהם דוחים ואף מכחישים את הגבול, את זכותו של מקום להגדרה".

תצלומי אריתריאה ובית הכנסת באסמרה מהווים את תערוכתה של פילר בעין חרוד. התערוכה – באדיבות .AFAA תצלומי אריתריאה באדיבות ה- " Domaine Departemental de Chamarande”מתערוכות היחיד של אן מארי פילר: " אירלנד", בית השירה, פריס 1996; "ירושלים, יריחו, עזה", גלריה קירון, פאריס; "נופים עירוניים ופרבריים", cccl, צנעא, תימן. כמו כן נמצאות עבודות שלה באוספים רבים ובהם הספרייה הלאומית, פאריס, חלל אלקטרה, פאריס ועוד.