נופי זיכרון

אביה השמשוני

נופי זיכרון

אוגוסט-אוקטובר 2007

חצר גרוטאות אולף הולאפפל  מתווים לחצר (1) (Custom)

"שני אזורים בארץ היו אהובים עלי ביותר: ירושלים, שבה גדלתי, ועמק יזרעאל המזרחי, בו חייתי תקופה קצרה כחבר בקבוצת החוגים"

המפגש הראשון של אביה השמשוני (נולד בקאהיר, 1912 ) עם חוויית עמק יזרעאל התרחש בתחילת שנות השלושים, עם הצטרפותו לקבוצת החוגים, ששהתה באותה עת במעיין חרוד. לצד עבודות חקלאות ובניין שבהן עסקו חברי הקבוצה, בין השאר בבניית ישוב הקבע בגבעת קומי, מתאר אביה את ההוויה החברתית של הקבוצה כ"עליזה ורבת גוונים, שהייתה מונהגת בעיקר על ידי דוד נבות, בשירה ובאקסטזה". חוויית העמק של אותן שנים עוררה בהשמשוני את יצר הציור לא פחות מאשר להט ההגשמה. מאותו פרק זמן זכורות לו התנסויותיו המשמעותיות הראשונות בציור.
הרומאן של השמשוני עם העמק פסק למשך מספר שנים, שאותן הקדיש ללימודי אדריכלות בטכניון. בשנת 1941 חזר לבית השיטה לחודשים מספר. במכתב מאוחר שכתב לזכרו של דודק'ה נבות, בהתייחסו לאותו פרק זמן, הוא ציין את חוגי הרישום שהעביר דודק'ה בערבים בבית השיטה ואת השפעתם על הציור שלו, בעיקר על "פלטת הצבעים שלי שהייתה בעיקר אדום, צהוב וירוק. הוא זה שהכניס לתוכה את צבעי האדמה". ברישומיו מאותה עת ניכר סגנון מגובש ובוטח יותר, אשר שילב רישום קווי ועדין בצבעי מים לצד כתמיות צבעונית ה'כובשת' את ההר ואת העמק.
במהלך תקופת שהייתו השנייה בעמק גיבש השמשוני בצורה משמעותית את תפיסת הציור שלו, את המבט על הנוף ואת השימוש בצבע. עם חזרתו לירושלים, עוד באותה שנה, הוא פונה לצייר את הנוף העירוני ובעיקר את נופי ימין משה וסביבותיה. בציורי ירושלים שלו מאותה תקופה מתבלטים הרחובות הצרים וגגות הרעפים האדומים לצד עצי הברוש, הזית והאורן. בציורים מאוחרים יותר, מהשנים 1972- 1992, הוא יוצא אל הנופים הסובבים את העיר, בהם מוצא, אבו טור ורמת רחל, ההפשטה גוברת בהם והמראות הקונקרטיים מתחלפים בכתמיות צבעונית המבליטה את הדיאלוג שבין שמים לארץ.
המקומות המתוארים בציוריו ורישומיו של השמשוני משקפים במידה רבה את בחירותיו – המקומות שבהם חי או אהב לבקר. בין אלה ניתן למנות במובהק את עמקי הצפון וקיבוציו (עין חרוד, בית השיטה, כפר גלעדי), חיפה, חבל ארדש שבצרפת וירושלים.
התערוכה הנוכחית מבקשת לקשור את הקצוות – ראשוני הרישומים שרשם בעמק יזרעאל ופרקי הציור שלו בירושלים.