שבילים במדבר

עזריה אלון

שבילים במדבר

אוצרות: אביטל אפרת וגליה בר אור

ינואר-אפריל 2011

חצר גרוטאות אולף הולאפפל  מתווים לחצר (1) (Custom)

מאז ראשית שנות ה-40 התוודע עזריה אלון לנופי המדבר – עולם ומלואו בנושאיו, בלתי נדלה בהיבטיו – ועסק בו בכל מאודו כחוקר, מחנך, פעיל בהגנת הטבע, מרצה בתוכניתו הקבועה ברדיו ועוד. ממגוון הנושאים הרחב שעמם התמודד, בחרנו לתחום מבחר תצלומים לנושא טיולי המדבר.
האדם המטייל בנוף המדבר בצילומיו של עזריה אלון – גם ביחידותו אל-מול המרחב – לא מקרין בדידות: קהילה או קבוצת השתייכות נמצאת אי-שם. דומה שהנינוחות לנוכח הנוף מרמזת גם לתפיסת זהות. ההתיידדות עם "נוף בראשית" מלמדת כי המטייל למד אורחותיו של מדבר, התוודע לגבים של המדבר, לדרכיו ושביליו, המדבר אינו זר לו והוא מבקש להפוך אותו לנופו: תפיסת הזהות היא ברוח "אדם הוא תבנית נוף מולדתו".
עוז אלמוג מציין כי ה"טיול השנתי" או ה"מסע" נועדו להדק את הקשר בין הצבר לבין מכורתו ומדגיש את מונח ה"מסע" כנגד "טיול" – המסע מתייחד במשכו ובאורך המסלול, בשהות בשטח המנותק מישוב, במאמץ גופני המהווה פועל יוצא מכובד הציוד, החום, משמעת המים. הלאומיות הישראלית מוטמעת בגוף – כך מנסחת זאת התפיסה הביקורתית בת-זמננו. חירוף הנפש, חישול הגוף וגיבוש קבוצתי בתנאים קיצוניים, לטוב ולרע, אינם בחירה מועדפת כיום, בוודאי שלא בחוגיה המרכזיים של החברה הישראלית. למרות זאת, לא נס ליחה של מורשת הטיול. הצעידה הרגלית עם תרמיל ומקל, לתייר את הארץ לאורכה ולרוחבה – כפי שמעידה הצלחת פרויקט " שביל ישראל", אליו חוברים משפחות ויחידים המתוודעים באתרי מפתח לאנשי רוח ומעשה – חוויית הליכה שמטמיעה מסר חברתי וערכי.
עזריה אלון מספר: "כאשר אתה מטייל בקבוצה אתה לא לבד, אתה מתאים את הקצב שלך, זה לא כך שהגיבורים רצים קדימה והחלשים נגררים מאחור, ההליכה היא מלוכדת. יורד הערב ומתחילים לקושש חומרים לאש, יחד מכינים את האוכל, את הלינה, הישיבה סביב למדורה, השירה, בעיקר הישיבה הזו סביב למדורה עם הקפה וקצת כיבוד שאתה סוחב אתך, זו חוויה שלא דומה לשום דבר. מתהווה יחד שהוא חלק מיצירת החברה".
עזריה אלון היה המדריך של כל הטיולים המצולמים – חברי תנועת המחנות העולים, יחידות הפלמ"ח, מטיילי החברה להגנת הטבע, כיתות בית-ספר וחברים מבית השיטה. הוא צלם את האנשים שאותם הוביל בדרכים קשות בתנאים של חוסר ביטחון – לשלומם היה אחראי, ומבטו כצלם חובק את האינטימי והקבוצתי על מגוון פניו.
יצירת החברה היא יסוד בעולמו של עזריה אלון, ערך עמוק ולא רטוריקה. בהעלותו את פן "היחד", הצילום שלו מזמן חוויה מורכבת. עומדת בתשתיתו מערכת יחסים בין אדם לעולם וכפועל יוצא מכך נבנים יחסי אדם ואדם, יצירת החברה.