ארץישראֶ

יאיר גרבוז

ארץישראֶ

אוצרת: גליה בר אור

אוגוסט-נובמבר 2013

ארץישראֶ הוא שם תערוכתו החדשה של יאיר גרבוז וספר נלווה (מעצב גראפי: נעם שכטר). המילה ישראל פגומה ושבורה והסגול, שמחליף את הצירה התקני, מציין חוסר התפעלות מהמצב בדרך של שימוש בניב גלותי. התערוכה, הכוללת ציורים ותבליטים מהשנים האחרונות, היא שלב נוסף במסע רב השנים והמסלולים שעורך גרבוז בניסיונו לברר את הטעויות וההצלחות שנעשו כאן במהלכים הבראשיתיים. הוא עושה דקונסטרוקציה של השפה העברית ושל האידיאולוגיה הציונית וההתיישבותית, בעיקר הקיבוצית, בניסיון להבין באמצעות פירוק, ביקורתיות וזעזוע. מקורות רבים ומגוונים יש לעבודות האמנות הללו; העיצוב והגרפיקה שליוו את חיינו התנועתיים בעיר ובכפר, הפאתוס הציוני ותרבות הקולקטיב שנעזרו גם בצווים ובסיסמאות ידועות שדקלמנו ושיננו ושרנו, הארכיטקטורה המקומית שניסתה ליצור מודלים ישראליים, ספרי הלימוד וההדרכה והמורשת. כמו כן מצויים כאן, גם הפעם, ניתוחים ויזואליים הומוריסטיים של האמנות הישראלית ובירור יסודי נוסף בשאלת המקום והבית, כמו גם ההבדל בין הבית כטקסט לבין הבית כמהות פיזית. התערוכה עוסקת בעבר לא מתוך געגוע נוסטלגי שמייפה אותו וממילא עושה אותו שקרי ובלתי יעיל להסקת מסקנות, אלא במבט חקרני שיש בו בוודאי גם מהחוזק וגם מהחולשה של חוכמה לאחר מעשה. חלק מהציורים נעשו מתוך ידיעה ומחשבה שהמקום הראוי להם ביותר הוא המשכן לאמנות, עין חרוד – גם בשל אופיו הייחודי, גם בשל הארכיטקטורה שלו וגם בשל מיקומו. אלו ציורים שנעשו מעמדה כמעט הכרחית של: 'רק על עצמי לספר ידעתי' ובכך הם מהווים המשך לעיסוק של גרבוז בשאלת האמן בפרובינציה. הציורים קשורים בפני המקום כי אדם קרוב אצל עצמו ויש בהם לפיכך מידה גדולה של גנאולוגיה. בלא שהדבר יהווה סתירה ניתן למצוא בהם זיקות או נימות יהודיות אירופאיות כי גם אלה ערוצים שסבלו משכחה והשכחה ונרמסו תחת הציווי הציוני הגורף ותחת הניסוי ליצירת יהודי חדש. ההומור והשטות וקלות הדעת לכאורה הם כלי החפירה המאפשרים לעשות את המסע הזה.

מפגש לציון תערוכתו של יאיר גרבוז- יאיר גרבוז: קטעי פאתוס
שיח גלריה עם יאיר גרבוז בתערוכתו "ארץ ישרא"- 28.9.13
דילוג לתוכן