כחול פרוסי

-Custom

יש צבעים שמשמעויותיהם ההיסטוריות חזקות מהפוטנציאל הצורני והאופטי שלהם. כחול פרוסי הוא אחד מהם. הצבע התגלה בברלין ב-1704, ובמהרה היה לצבע המייצג את הצבא הפרוסי, כמו גם אחד הפיגמנטים המלאכותיים הראשונים ששימשו ציירים אירופיים. הוא גם נקשר במפתיע להשמדת היהודים במלחמת העולם השנייה, שכן ציקלון בֶּה, החומר להשמדת מזיקים ששימש את הנאצים לרצח המוני בתאי גזים, הותיר על קירותיהם סימנים בצבע כחול פרוסי, שנוצר במהלך השינוי בהרכבו הכימי של החומר הקטלני. סימנים אלה קיימים בתאי הגזים עד היום.

מתחים שונים – בין צבע והיסטוריה, תפיסה וחומריות, תמונה וציור – מצויים בליבה של סדרת עבודות זו, שאותה הקדיש ישי חוסידמן לשאלה מציקה ביותר: כיצד ניתן, או כיצד מוטל עלינו, לדמיין את השואה באמצעות האמנות? הציור מאפשר לאמן להטיל אותנו אל תוך נבכי הזיכרון ההיסטורי, והדימויים שהוא יוצר במכחולו לוכדים נוכחויות ושתיקות מייסרות.

זה למעלה משלושה עשורים מפתח חוסידמן את טווח האפשרויות של הציור באמצעות חקירות מגוונות ורבות-המצאה. בין היתר, הוא בחן מערכות ריבוי פרספקטיבות (האסטרונום, 1987-90), את מורכבויות ההבעה (en-treat-ment, 1998) והפריה הדדית בין המדיה והאמנות (The Economist Shuffle, 2006-9). הסדרה כחול פרוסי (2010-16) מזקקת באופן מורכב את הלבטים סביב מהותו של הדימוי המצויר, בעודה דורשת מאתנו להתמודד עם אירוע היסטורי ייחודי, שלמולו משרטטות הפוליטיקה והאתיקה של ימינו את גבולותיהן המשותפים. בתקופה הנוכחית, רבת הקשיים והמצוקות, הסדרה דוחקת בנו להביט במציאות נכוחה ולהישמר מפני הפניית הגב לעברנו מתוך אשליה שניתן להותיר אותו מאחור.

דילוג לתוכן