מאירה שמש

מאירה שמש, מהאמניות האהובות והמוערכות באמנות הישראלית, נפטרה לפני יותר מעשר שנים והיא בת 34 בלבד. ב-1988 פרצה לתודעה בעבודות ייחודיות בשמן על בד, שנתנו ביטוי לעולם אישי עשיר ושונה. שמונה שנים עבדה והציגה למרות מגבלותיה בשל מחלה קשה חשוכת מרפא, שזוהתה כבר בשנה הראשונה לחייה.
מאירה שמש יצרה "מלכות יופי" בצבע מים על נייר ובמקביל, יצרה "אובייקטים", פיסול זעיר ואינטימי המכוון לתדרים של מציאות ישראלית אחרת ומרעיד את הלב בחומריו הפרטיים. היא הציעה הצבה פיסולית במרחב מיניאטורי של קלמר או במצע של קרש בממדים של מחברת. שמש היתה לבמאית של תיאטרון ממוזער עשוי חומרים שהאמנות הישראלית לא הכירה כלל. מִרבדי המקולקל, הדחוי והקיטשי רקחה שמש כמוסות של עולמות מופלאים, שבהם כיכבו ה"תם", המקאברי, הסרקסטי והפואטי.
בסדרת מלכות היופי, היופי הנשי עולה בכפל פניו, כשבצדו האחר השבירות של הרגע, המהבהב ואיננו. מאירה שמש ציירה תמונה קבוצתית המבוססת על חזרה של אותו דגם של דמות, כאשר כל תזוזה קלה, בפרטים או בפרופורציות של כל אחת מהדמויות, משמרת חריגה שיש בה ייחוד אינדיווידואלי מכמיר לב. מלכת אסתר מגן הילדים בפתח תקווה נבחרת למלכת היופי במופע ראווה המוני ומשכפלת עצמה לדעת.
בעבודותיה נשמרים גם היצגים ראשונים מתקופת הילדות המושתתים על "המצאות" כמו עיגול, או גולת הכותרת שלהם, הנקודות (מלכות הקסם של להבהב בלא כלום את טבעה החי של ישות שמעבר לעצמן, כמו עיניים או חרוזים במחרוזת). מאירה שמש מעולם לא חדלה מלהעריך את ההמצאות הפשוטות, המופלאות, הכמו כלום האלה של הילדות, ועשתה בהן שימוש בלתי נדלה בעבודותיה.

בתערוכה האחרונה בחייה, "אקספרסיוניזם עיראקי" (סדנאות האמנים תל אביב 1996), בחרה מאירה שמש לשלב גם ציורי ילדות, חתומים מאחור: "שמש מאירה כיתה ו' תשל"ד", אולי ביקשה שנדע מאין נחלה את שירה, שיר תמיד יחידי העובר בכל עבודותיה.
על אחת מעבודותיה האחרונות, מלכת יופי עטורה בסרט, כתבה באותיות גדולות: "שמש מאירה 95". תערוכה זו מוקדשת למלכות היופי של מאירה שמש וליצירתה החובקת חיים שהפכה לציון דרך.