שעת ההתבהרות

עידית לבבי גבאי

שעת ההתבהרות

אוצר: יניב שפירא

ינואר-אפריל 2011

תערוכתה של עידית לבבי גבאי מזמנת היכרות עם עבודותיה מן העשור האחרון. מגוף יצירה זה עולה התפתחותה האמנותית כמושתתת על "שאלות ותשובות" המתחוללות בנפשה, הקשורות בעיקרן לנושא הזהות הביוגרפית והקיבוצית. לבבי גבאי היא דור שני לילידי הארץ; סבה וסבתה היו ממקימי מרחביה, ואביה היה הבן הראשון של הקיבוץ. "הסיפור המשפחתי שלי התחיל מנקודת אפס" היא אומרת, "חונכתי שהגאולה מבוססת על תקוות ולא על זיכרונות. בבית הילדות שלי לא היתה לגיטימציה לזיכרונות. גדלתי בסוג של ואקום, בריק תודעתי".
הדיון בציוריה המאוחרים של לבבי גבאי, המוצגים בתערוכה זו, מחייב הבנה של פרקי יצירתה המוקדמים, ועם זאת הוא חורג מזיהויים המקובל עם שאלות של קיבוץ, קבוצה ומשפחה. דומה כי להתוודעותה של לבבי גבאי לקורות חייהם של סבה וסבתה, ולא רק אלו החלוציים, היה תפקיד מכריע ביצירת המפנה בעבודתה. לדבריה, מאז שהחליטה לחקור ולהכיל את עולמם ביצירתה, הפך הציור שלה מציור של שאלה לציור של תודעה. התמורה שחלה בו ניכרת בפלטת הצבעים שלה, המושתתת מאז בעיקר על גוונים פסטליים שבבסיסם צבעי צהוב– וניל וירוק תעשייתי; בהופעותיה השונות של המגבת המעידות על תמורות מנטליות ומדיומליות; ובגילוייה השונים של השמש, המיוצגת בעיקר בזיקה לציור חלוץ–שמש של סבה, מאיר לבבי.
בנוסף לכך כולל מאגר הדימויים בעבודותיה של לבבי גבאי צלקות, קולבים, מדפים, ירחים, צמחייה ארץ–ישראלית ומבנים מתוך חצר הראשונים ההיסטורית בקיבוץ מרחביה. לצד חזותן החשופה והפגיעה של רבות מעבודותיה, עולה מהן גם קול צלול המודע לעצמו ולסביבתו. התערוכה הנוכחית שואבת את שמה, "שעת ההתבהרות", מתוך כותרת שירו של יאיר הורביץ, שבו מצביע המשורר על המעבר מתום הנעורים לתודעה ערה, מעיוורון להתפכחות. מהלכים שלמים ביצירתה של לבבי גבאי הוקדשו לבחינת המעבר מעולם הילדות לעולם המבוגרים, ממחוזות של "ילדת שמש" למחוזות המוצלים של עולם המבוגרים. בעבודותיה מהשנים האחרונות נרקם תחביר ציורי חדש, שמקורו בתבניות של גוף ונפש, צורה ותחושה, זיכרון והכרה. ב"שעת ההתבהרות" העולה מהן מגולם גם ממד של תיקון — "התבהרות" במובן של הבנה וקבלה מאוחרת של עולם הילדות, משפחה וקיבוץ. תובנות המאפשרות גם פתיחה של כיוונים חדשים בציור.
אודות האמנית
עידית לבבי גבאי היא מרצה בכירה במכון לאמנות באורנים. במהלך השנים ריכזה את מסלול האמנות ועמדה בראש לימודי היצירה שם. בשנים 2001- 2010 ניהלה את הגלריה לאמנות ישראלית באורנים. עורכת עמיתה וממייסדי כתב העת 'קו נטוי', כתב עת לאמנות וספרות של מכללת אורנים.
התערוכה מלווה בקטלוג.

דילוג לתוכן