תמונות זכרון

משה שינדלר

תמונות זכרון

אוצרת: דבורה ליס

נובמבר 2007

ארבעים שנה לאחר שנמלט מכפר הולדתו קראסנה שבגליציה החל משה שינדלר לצייר תמונות מנופי ילדותו, לאחות שברי מראות של רקמת חיים שנכחדה ועקבותיה נמחו: בעלי מלאכה, תלמידי חכמים, תגרנים ונגנים, קהילה מרובדת שבה לכל איש יש שם, לכל אדם תפקיד ומקום. קראסנה ותושביה היהודים, מרחב פרטי וקולקטיבי של מנהגים שהשתרשו, מסורות מקומיות שנטוו במשך מאות שנים ונגדעו באחת, שבים לחיים תחת מכחולו של שינדלר, תוססים בחיוניות, בהומור ובחן.הכפר קראסנה השתרע על אזור הררי נרחב ובתי תושביו היו מרוחקים יחסית זה מזה. ערב מלחמת העולם השנייה התגוררו בו כ- 70 יהודים בקרב אוכלוסייה שמנתה כ- 1200 תושבים. רוב תושבי הכפר מצאו פרנסתם ביריד השבועי שהתקיים כסדר בעיירה הסמוכה, סמוזה, שרוב תושביה היו יהודים.טורקה, העיר הסמוכה, התהדרה ברחובה הראשי, "די איליצע" ובו חנויות ובתי מלאכה, פונדקים וקהל רב. בנופה המגוון היו ממוקמות שכונות של "וילות" מוקפות גנים, במבואותיה בתי איכרים ובימי שוק ויריד המתה אדם. למעלה ממחצית תושבי העיר היו יהודים ומשה שינדלר צייר את בית הכנסת בעיר.
במלחמת העולם השנייה, עם כניסת הגרמנים, הפכו חיי היהודים ורכושם להפקר. הדוד, ר' אייזיק גיסינגר, אשתו חוה, הבנות פייגה ואטיל והבן משה יוסף נרצחו בעינויים קשים בידי האוקראינים שבראשם עמד מזכיר המועצה בקארסנה. גורל דומה פקד רבים מיהודי קראסנה והסביבה המתוארים באורח אידילי בציורים של שינדלר, עסוקים בעולמם הקטן באותם ימים טובים שטרם ידעו שואה. משה שינדלר, שהיה כבן 25 עם כניסת הגרמנים, ברח לסיביר וניצל. הוא נישא ברוסיה לז'נה, קצינה בחיל הרפואה בצבא האדום, ונולדה להם בת ראשונה. עם תום המלחמה יצאה המשפחה הקטנה לפולין, בה נולדה בתם השנייה. הם עלו לישראל ב- 1950 ובנו ביתם בקרית עמל (טבעון). משה שינדלר למד הנהלת חשבונות ועבד כפקיד שומה בחברת קרת ובמשרד האוצר. בטבעון נולד הבן, פגוע מוחין שחי בבית ההורים.
עשר שנים צייר משה שינדלר, מ- 1980 עם יציאתו לגמלאות ועד לפטירתו ב- 1990. הוא צייר פרחים בוערים בשמחת חיים, רקם פנטזיות מרוממות בציורי תנ"ך והעלה את מחזור זיכרונותיו מקראסנה וסביבתה בציורים המוצגים כאן. משה שינדלר קיים בביתו אורח חיים דתי-ציוני, האמין בעבודתו בציור והקדישה במותו לבנו.
בלהה קציר, ביתו של משה שינדלר, העניקה בשם המשפחה את הציורים למשכן לאמנות עין חרוד והוקרתנו לה ולמשפחת שינדלר.

דילוג לתוכן