מוסיה טולמן

מוסיה טולמן, ילידת אוקראינה, היתה בת 19 כשהגיעה לארץ ישראל. חודשים ספורים בלבד עברו מיום הגיעה לארץ והיא נישאה לאיש, התגוררה במטולה, אך לא ויתרה על הגשמת שאיפתה ללמוד אמנות. ב- 1923 נרשמה כתלמידה מן המניין בביה"ס "בצלאל" בירושלים וסיימה לימודי אמנות ב- 1926.
כמו ציונה תג'ר שנים אחדות לפניה, מוסיה טולמן בחרה בדרך חיים של אישה-אמנית על כל המשתמע מכך. היא לא הסתפקה במסגרת הלימודים המקומית ובחרה להמשיך את לימודיה בבירת האמנויות דאז, פריז. החל מ-1929 התגוררה בפריז, למדה אמנות והצטרפה כחברה לאגודת "סלון העצמאיים". מוסיה טולמן קשרה קשרים עם אמנים וסופרים והציגה בשנות ה- 30 בתערוכות קבוצתיות איכותיות.
בשנת 1936 שהתה טולמן בישראל והעמיקה קשרים עם אמנים שלמדו עמה ב"בצלאל", בהם אבני, גליקסברג וסטימצקי. היא ציירה נופים ודיוקנאות והעניקה למוזיאון תל אביב דיוקן שציירה בפריז – של המשורר ומבקר האמנות גוסטב קאהן שנפטר באותה השנה. היא שבה לפריז והציגה בה תערוכת יחיד, ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה. במהלך המלחמה אבדו עקבותיהן של כל העבודות שהוצגו בתערוכה זו ומוסיה טולמן עצמה נדדה ממסתור למסתור ברחבי צרפת.
עם תום המלחמה, ב- 1946 , המשיכה טולמן לצייר, אך נמנעה מלהציג את עבודתה בתערוכות. היא היתה לדמות ציבורית מוכרת ומוערכת והתגייסה לפעולות סיוע לניצולים, בעיקר ליתומים שהוריהם נספו בשואה. בהמשך, יסדה עם מאנה כץ, ז'אן אטלן ואמנים נוספים את ארגון "אמנות", במטרה לפתח קשרי תרבות עם ישראל ולסייע לאמנים ישראליים בעת שהותם בפריז. בנוסף לציור עסקה טולמן בכתיבת שירה, פרסמה רשימות ועסקה בביקורת אמנות.
עשרות בודדות של ציורים נותרו בעיזבונה של מוסיה טולמן, דיוקנאות עצמיים, דיוקנאות אמנים, סופרים, משוררים, טבע דומם ונופים, ובהם דיוקן עצמי של האמנית כציירת. גאה ובוטחת יושבת מוסיה טולמן למול כן הציור שנים אחדות לפני פרוץ המלחמה – אישה אמנית שעשתה דרכה כנערה צעירה מרוסיה, לתורכיה, לארץ ישראל ולפריז, מאמינה כי הכל פתוח והאפשרות נתונה. המלחמה, מטבע הדברים, שינתה את תמונת חייה.
תערוכה זו היא מחווה למוסיה טולמן ולעבודתה.