מיצב המורכב מארבע דמויות גדולות העשויות, כרישום בחלל, קונסטרוקציות מוטות דקים של ברזלי בניין. שתיים מן הדמויות ניצבות, גובהן מגיע ל – 3.5 מ’ האחת דמות גברית והשניה נשית.
שתי הדמויות הנוספות – יושבות כשהאחת היא דמות נשית שבתוכה ניצבת דמות גברית קטנה והשניה דמות גברית שבתוכה – אישה.
על קונסטרוקציות הברזל תלויים תבליטים דקיקים של אברי גוף, נשיים וגבריים.
התבליטים עשויים דפי חמרן מוזהבים שנלחצו על יציקות גוף שונות כראשים, ידיים, רגליים, בטנים, חזות וכו’. אברי הגוף נוצקו על גופי וגוף בעלי.
דפי התבליט הזהובים מכסים חלקים ניכרים של הדמויות וחלקם מפוזרים על הרצפה.
תהליך יצירת המיצב ארך כשנה. בניתי את הדמויות הגדולות והשבריריות שמילאו את חלל הסטודיו שלי עד לתקרה. תקופה ממושכת ייצרתי, כמעט בצורה חרושתית, עוד ועוד עלי זהב של אברי גוף.
השלמתי את התהליך ברישום. תחילה כיסיתי חלק מחלקי הגוף ברישום סימנים קטנים, אחר כך עברתי ליריעות שקף, המזכירות פילמים של צילומי רנטגן, ועליהם רשמתי שורות שורות, תלמים של “שדות של סימנים”. על יריעות השקף הטבעתי, כחותמות, את צורתם של אברי הגוף בצבע זהוב. הסימנים נראים, בחלקם, כעצים, שיחים ועשב ובחלקם אפשר לפענח משפטים, מילים, אותיות ומספרים. הסימנים נרשמו בצורה אינטואיטיבית ונותנים הד לתחושותיי באותו זמן, לאירועים אישיים ומאורעות הזמן בארץ. הסימנים המאגיים מתקשרים לקמיעות, בדים, פסי נייר עם בקשות, הנתלים במקומות שבהם אנשים מחפשים מזור.

אקס ווטו – פסלי נדר:
בתקופות קדומות וגם היום בתרבויות שונות, נוהגים המאמינים, להביא בפני הישות האלוהית, שהם מאמינים בכוחה, מנחות בדמות אברי הגוף הדואבים, תוך תקווה לרפואה ונחמה.
אנחנו חיים בעולם שבו הרס, הרג ומחלות מקיפים אותנו.
האובססיה היהודית להביא כל בדל אבר לקבר ישראל, יחד עם מציאות של אברים תותבים ותרומת אברים היא חלק מההוויה הסוריאליסטית של חיינו. האיקונות החלולות הענקיות עטויות, כעצי חג המולד, באברי גוף זהובים לכל דורש.
מיצב זה מתקשר לעבודות קודמות שלי שנעשו בשנים האחרונות: “מאובני אנוש”, “גלמים”, “שילדי אניות” ו”קליפות”, העוסקים בתחושות הבלייה האנושית, הפיסית והנפשית.