הרעיונות החברתיים הנשיים מאפשרים את החיפוש אחר כלים פואטיים המיוחדים להן . דווקא המרחק מההגמוניה מקנה להן את האפשרות לנסח תחום הבעה פתוח, נפרד מהבלעדיות של העין המביטה, ולגעת במרכיבים של מגע, תחושה, זרימה וריח. קופסת המסע, “דֵי נשיים”, מונח הלקוח מהשיר “לכל העצים” שכתבה יונה וולך, מכילה עבודות של שלוש אמניות: ורדה גצוב, טובה לוטן ולסלי רובין-קונדה. שלושתן עצבו את דרכן האמנותית בשנות ההתמודדות של הביקורת הפמיניסטית. “דֵי נשיים” בא לסמן כיצד צורות וסימנים שראשיתם במודעות מתקיימים כביטוי המשרת הבעה אמנותית עצמית. הגלויות המצורפות מוסיפות מידע על עבודות של אמניות נוספות.