בתערוכתו של פינחס צינוביץ’ יוצגו פרקים נבחרים מיצירתו בעשור האחרון – בהם תשע קבוצות של סדרות ועבודות: “1994”, מפקד המשמר, בעיקר לילה, הללויה (מה לחשוב), “2002”, “שמש של היום שקעה לה אתמול”, היתומים של 12 בצהריים, “2004” ו”זמן הבשר”.
בחייו של צינוביץ’ חל שבר בעקבות פציעה במהלך שירותו הצבאי (בשנת 1965 ) והוא החל לצייר באופן מקצועי ומתוך מצב משברי מתמשך. פנייתו לציור שיקפה כבר משנותיה הראשונות תקווה להתחדשות ומתן משמעות לחיים, מתוך “שבר” ו”כאוס” – מושגים שקנו להם שביתה בחייו. מאז תחילת שנות השמונים פנה צינוביץ’ לביטוי ציורי מופשט. בתערוכה הנוכחית ההתבוננות בציוריו היא תוך התייחסות לאותם פרקים בתולדות הציור המופשט, שבלעדיהם לא ניתן להבין את יצירתו. ציוריו מוצגים כתהליך של התגלות, שבו מתן צורה לתחושות ורגשות מוביל לבריאה מחדש של העצמיות.
את התערוכה מלווה קטלוג מקיף (62 צילומי צבע) ובו מאמר המבקש להציע דרך פרשנית לציוריו בהתבססות על סיפור חייו, על השפה הציורית המופשטת שלו ועל המילים שמלוות את עבודותיו – שמות הציורים והטקסטים שנלווים אליהם.