דיוקן

סופיה קיסלוב

דיוקן

אוצרת: גליה בר אור

נובמבר-דצמבר 2007

בתערוכה הרטרוספקטיבית של סופיה קיסלוב במשכן לאמנות נחשפת עבודתה החובקת תקופה של למעלה משישים שנה. את שמה של סופיה קיסלוב לא שמעו אולי בחוגים הפנימיים של האמנות הישראלית אבל יש לה מעריצים בחו"ל, בעיקר בבלגיה ובלוס אנג'לס , זה קורה לפעמים בישראל, ובגילויים נחשפים אוצרות בלתי צפויים . לי מרווין ישב אצל קיסלוב בסטודיו שלה ביפו והיא ציירה דיוקן שלו, וגם חנה שיגולה.
קיסלוב נולדה בקרקוב. לאחר השואה למדה באקדמיה לאמנות בקרקוב במגמת פיסול (1945), המשיכה את לימודיה במגמת פיסול וכיור בבית הספר לאמנות בצלאל בירושלים (1946-1949) ועסקה כבר מראשית דרכה בציור דיוקנאות. היא יצרה מאות דיוקנאות במשך עשרות בשנים ומרחב עשיר, עקבי ומובהק זה של יצירתה לא תועד בקטלוג ולא נחשף כמעט לקהל הרחב. היא לא מציירת לפי הזמנה וגלרית הדיוקנאות שלה כוללת אמנם גם אישים ידועים (כגון רנה שינפלד) אך בעיקר דמויות שפגשה באקראי ודיוקנאות מכיריה.
הספר ממקם את קיסלוב בהקשר של האמנות הישראלית ומדגיש את עיסוקה בדיוקן היחיד בתקופה שבה היה נדיר באמנות המקומית: בין הסיבות להעדר דיוקן היחיד באמנות הישראלית נמנית ההתגייסות לבנין האומה והקושי להתמודד לאחר השואה עם הדיוקן האישי, האופייניים להוויית התקופה.
סופיה קיסלוב עובדת בסטודיו שלה, המשולב ב"אטלייה קיי", משרד אדריכלים שבו עבד בעלה (נפטר ב-1979), שתי בנותיה ובעלה של אחת הבנות. כולם אדריכלים. המשפחות גרות ביחד בבית אחד ביפו, בית מופלא. בחייה ובעבודתה של קיסלוב משתקפת התמודדות מרתקת עם זיכרון וכאב ובניית חיים חדשים בלי הדחקה, ולכך יש ביטוי בהתמקדותה בדיוקן היחיד.

Error: The video (https://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=Comn0Ws4LFo) couldn't be embedded.