סיפור המשכן לאמנות

ברוכים הבאים למשכן לאמנות עין חרוד. המוזאון המוביל והוותיק בצפון, מציג תערוכות אמנות של טובי האמנים בארץ ובעולם. במוזאון אחד האוספים הגדולים של אמנים יהודיים מסוף המאה ה- 19 ותחילת המאה ה- 20. לצד אוסף אמנות ישראלית נרחב וחפצי יודאיקה מכל התפוצות. מבנה המוזאון הינו יצירה ארכיטקטונית מודרניסטית מרהיבה, המבוססת כולה על תאורה טבעית, (פרי תכנונו של האדריכל שמואל ביקלס 1909 - 1975).
14 אולמות תצוגה רחבים וגבוהים, חצרות פנימיות נחבאות וקסומות ואוירה מיוחדת וממגנטת. המהווה השראה לאדריכלים בעלי שם עולמי. במוזאון מתקיימות הדרכות לקהל הרחב, בתערוכות, על ההיסטוריה ובנושא אדריכלות.
סיפורו ההיסטורי יוצא הדופן, התערוכות המוצגות, ואדריכלות האור הטבעי מזמנות חוויה ייחודית למבקרים במשכן לאמנות.

Ein-Harod-006

ראשיתו של המשכן לאמנות ב- 1937 ב"פינת אמנות" בצריף-עץ קטן באטלייה של הצייר, חבר קיבוץ עין חרוד, חיים אתר (1902 – 1953), יוזם המוזאון ומייסדו.
ב-1940 עבר האוסף למשכנו החדש בצריף גדול יחסית, ששימש בעבר כצריף לכיתות בית הספר. הוא שופץ וקירותיו כוסו בבד יוטה חדש. בשלב הראשון הוצג האוסף בשני חדרים, באחד הוצג אוסף ציורי השמן והאקוורלים, בשני אוסף רישומים והדפסים. ב 1942 צורף למשכן החדר השלישי בצריף והוקדש לספרית אמנות.
בשנת 1948 נפתח חלקו הראשון של מבנה הקבע שכונה מעתה: משכן לאמנות. האדריכל שמואל ביקלס (1909 – 1975) תכנן יצירה ארכיטקטונית מופלאה בפשטותה, שאיכותה ביחסי המידות של האולמות ובניצול המקורי והייחודי של האור הטבעי. בבניין רחב הידיים נבנו בהדרגה אולמות תצוגה, חצרות לפסלים וספריה.
בעיצומו של תהליך הבניה של המשכן התחולל הפילוג בקיבוץ המאוחד, במהלכו התחלק קיבוץ עין חרוד לשני קיבוצים: עין חרוד איחוד ועין חרוד מאוחד. באופן חריג הוחלט על שמירת המוזאון כמוסד משותף של שני הקיבוצים, דבר המעיד על היחס המיוחד של חברי הקיבוצים למשכן.
תכניתו של ביקלס הייתה שאפתנית ומרחיקת ראות, והיישום שלה נתקל בבעיות של מחסור כספי. האולמות נבנו בהדרגה, אולם התכנית השלמה לא הגיעה לכלל ביצוע. ב-1958 הושלמה הבניה (ללא שלב ג' של התכנון).
בשנים שחלפו הותאמו החללים הפונקציונליים לצרכים המשתנים: הכניסה, החנות, והמשרדים שופצו ע"י משרד עדה כרמי ונבנתה הסדנה ע"ש דודו גבע. בסוף שנות ה-90 תוכננו מחדש ספריית מאיר אגסי וקפה ביקלס ע"י האדריכל יון ננו. בהמשך נבנה האודיטוריום ע"ש מירון סימה, וכן הורחבו מחסני המשכן לאמנות.
כבר מראשיתו של האוסף עמד אתר על החשיבות של איסוף יצירות מקור ושלל הצגה של רפרודוקציות (פרקטיקה מקובלת באותה תקופה, בעיקר בקשר ליצירות מופת מהעולם). במהלך מלחמת העולם השניה עמד על הדחיפות של איסוף פריטי יודאיקה כדי לשמר את זכר הקהילות היהודיות שנשמדו באירופה. בניגוד לדעה הרווחת, לפיה שלל הקיבוץ כל קשר לדת ולמסורת, מעידה גישתם של אנשי עין חרוד על כבוד ועל קשר רגשי לעולם היהודי של מזרח אירופה. "המשכן לאמנות מבקש לרכז את יצירות האמנות שיצר עמנו ולהקנות על ידם את הערכים של החיים היהודים שנהרסו בגולה- לנוער ולילדים הגדלים בארץ, לחזק על ידי כך את תחושתם היהודית ולהמחיש לעיניהם את האווירה היהודית שאבותיהם יצרו בתפוצות" אתר פנה לידידיו, ציירים יהודים בפאריס, וקיבל מהם בתרומה יצירות ציור ופיסול. את איסוף פריטי היודאיקה עשה בנסיעותיו, ובעזרת חברי עין חרוד שהיו בשליחות התנועה באירופה.
לאחר פטירתו של חיים אתר ב-1953 מונה זוסיה עפרון לתפקיד אוצר המשכן לאמנות והמשיך לבנות את אוסף המשכן ברוחו של חיים אתר.
באמצע שנות ה-80 מונתה גליה בר אור למנהלת ואוצרת המשכן לאמנות עד לפרישתה בסוף 2015. במחצית השנייה של שנות ה- 80 ובתחילת שנות ה- 90 של המאה ה-20 אצרה גליה בר אור את הבינאלות לצילום שהיתה להן תרומה חשובה בקידום ההכרה האמנותית בצילום בישראל. קו מחשבה מרכזי בפעילות המשכן היה טיפול בהיבטים שלא כוסו בהיסטוריה הרשמית של האמנות הישראלית. במסגרת זאת הוצגו תערוכות יחיד של אמנים איכותיים שיצרו לאורך השנים גוף עבודה מרתק ועם זאת לא נכללו בזרם המרכזי של אמנות ישראל.
בשנת 2016 מונה יניב שפירא למנהל ואוצר ראשי של המוזיאון עד שנת 2023. בשנים אלו הוצגו בין היתר התערוכות באוצרותו: 'אופק חדש לאופקים חדשים', "פרויקט אופוריה" לציון 50 שנים למלחמת ששת הימים, 'מאוצרות המשכן לאמנות' – לציון 80 שנים להיווסדו של המוזיאון, התערוכה הבינלאומית 'חיים סוטין והאמנות הישראלית'. בשנת 2022 נפתחה התערוכה 'רוח האדם, רוח המקום – אמני משפחת אבו שקרה בעין חרוד', באוצרות משותפת של גליה בר אור וחוסני אלח'טיב שחאדה.
בין השנים 2016-2021 איילה אופנהיימר ז"ל היתה מנהלת שותפה במוזיאון.

שמירת זכר אמנים ישראלים ושימור עבודותיהם מהווה חלק חשוב מפעילותו של המשכן לאמנות עין חרוד. באוסף המוזאון שמורים עיזבונותיהם של חיים אתר, מירון סימה, מאירה שמש ומאיר אגסי וכן עיזבונות אמנים נוספים המשמעותיים לאמנות יהודית וישראלית.
המוזאון מציג באורח קבוע תערוכות של אמנים צעירים ופרויקטים שמאפשרים התנסות חדשנית ויוצאת דופן.

Ein-Harod-006
Ein-Harod-006
Ein-Harod-006
דילוג לתוכן