לרשום את הזמן

נגה לינצ'בסקי

לרשום את הזמן

אוצר: יניב שפירא

אוקטובר-דצמבר 2016

תערוכתה של נגה לינצ'בסקי עוסקת בממדים שונים של זמן בהם – הרגע, הנצח, זמן חולף, קצוב או עומד מלכת. עניינה של לינצ'בסקי ב'זמן', בניסיון 'ללכוד' אותו בחומריותו, קיבל תפנית במהלך שנת 2007, אז החלה לעקוב אחר תנועתה של קרן השמש, שהופיעה מדי יום מבעד לחלון הסטודיו שלה. כתם האור יצר תנועת מחוג על הקיר לאורך היום והתפוגג לעת ערב. בעקבות מופע יומיומי זה היא מרחה את פינת הקיר הצמודה לחלון בקליסימו וחרטה עליו את המשפט 'time passes'. פעולה זו, שכל שנותר ממנה הוא תיעוד המלווה אותה מאז, מתגלה במופעים שונים, ביניהם בחריטה, ברישום על בד ובצילום, כפעולה מדיטטיבית, מחזורית וקצבית. מה שהחל כעבודה זמנית וניסיונית התגבש לסדרות העבודות "time passes", 'כדורי ארץ', 'google earth' ו'בין הקטבים', המתמודדות עם ייצוגים של זמן אישי וקוסמי, ומתחקות אחר מרחב נפשי וגיאוגרפי. לינצ'בסקי מסבה איכויות אלה בגדלים ועוצמות משתנות, לרישומי שפה [text drawing] ולציורים המעמתים בין דו-ממד לתלת-ממד, קרוב ורחוק, טלסקופי ומיקרוסקופי.
במסגרת התערוכה הנוכחית מקבל הכיתוב "time passes" גם חותם של קבע, בהיותו חרוט על קיר חצר הפסלים של המוזיאון, לצד השרבוטים הקבועים בו מיום הקמתו. מנגד מוצגות הסדרות האחרות בפנים המוזיאון כמיצב המקבל את השראתו ותוכנו מאיכויותיו האדריכליות של המשכן לאמנות, עין חרוד: מופעי האור הטבעי שבו, קנה-המידה של חללי התצוגה והיחסים בין פנים וחוץ.
שתי עבודות הווידאו נוצרו במהלך העבודה על התערוכה הנוכחית ומכנסות בתוכן את מושאי חקירתה של לינצ'בסקי בהתכתבות עם חללי הפנים והחוץ של המוזיאון. 'דרכים', המוצגת במעלה אולם העמודים, מעוררת את הצופה לאלמנטים אדריכליים, לתנועה בזמן ולהיטלי צל המשתנים תוך כדי הליכה. 'רוח בגן' מפנה לאדוות הרוח בעלוות מטפס השעוונית המשתרג על קיר חצר הפסלים, מחליף את צורתו בחילופי העונות ומהדהד מבעד לחלונות.

נגה לינצסקי / לרשום את הזמן
דילוג לתוכן