פנים אל פנים

DSC1997-Medium

צביקה לחמן | פנים אל פנים | אוצר: יניב שפירא

כותרת תערוכתו של צבי לחמן, "פָּנִים אֶל פָּנִים", משקפת את ריבוי פניה ומשמעויותיה של יצירתו: פנים לנוכח מי? פנים אל מול האל? מול פני אנוש? ואולי לנוכח האין?
שלוש העבודות הניצבות במרכז התערוכה – עקדה (1983–1990), אייכה (2002–2003) ונשיאה (2013–2014) – משמשות כאבני דרך בפענוח יצירתו של לחמן. בשלושתן אפשר לזהות התמודדות עם נושא הפייטה בראי מקורותיו היהודיים. כל אחת מהעבודות מאפשרת למתבונן לעקוב אחר הפיסול שלו כמהלך כפול: במוקד הפסל ניצבת תמיד דינמיקה אנושית, בחתירה להבנת מקומו של האדם בעולם, אך בד בבד הפסל נתפס כמרחב של יחסים מופשטים היוצרים מקום.
בנוסף, מוצגים בתערוכה פסלי ראש, שהתגבשו במשך עשרות שנים ומתפקדים בהצבה הנוכחית כצופים דוממים או כעדים אילמים למופעים של עקדה, פייטה ולידה. במחוות האנושיות ובמבטים הבוקעים מהם, ראשים-עדים אלה מחזירים מבט לצופה, הנעשה גם הוא לאחד העדים. התמודדות עם ראייה ועיוורון נוכחת גם בציורים גדולי הממדים המוצגים בתערוכה, וכן בעבודה מה לא ראינו? שנוצרה בהשראת ציורו של פיטר ברויגל האב, משל העיוורים (1568) והתגבשה לקראת התערוכה הנוכחית.

קישור לצפייה באירוע השקת ספר התערוכה 15.12.23

מראה הצבה, צילום: דניאל חנוך

דילוג לתוכן