החיבור של ההתיישבות העובדת עם התרבות היהודית והאמנות העכשווית העמיד במשכן לאמנות עין חרוד אוסף ייחודי, שכולל כ־20,000 עבודות ציור, פיסול, צילום, גרפיקה ויודאיקה. אוסף זה פותח נתיבים חלופיים ומזמן נקודת מבט מאתגרת ואלטרנטיבית על ההיסטוריה של האמנות הישראלית, על מקורותיה, על המגמות והכיוונים שאליהם התפתחה, וכפועל יוצא, על החברה הישראלית וההיסטוריה המקומית. האוסף המגוון של המשכן גם מאפשר לחשוב מחדש על היהדות במישורים שאינם רק דתיים־אורתודוקסיים, אלא גם פילוסופיים, תרבותיים, חזותיים ופוליטיים.

אוספי המשכן התמקדו בראשיתם בעבודות של אמנים יהודים ובפרטי יודאיקה שהגיעו מאירופה בזמן מלחמת העולם השנייה, מתוך הכרת הדחיפות להציל ולשמר את התרבות והאמנות של הקהילות היהודיות שהיו בסכנת הכחדה. לאורך השנים נוספו לאוסף עבודות אמנות ישראלית מראשית המאה העשרים ועד ימינו, כולל אוסף עשיר של אמני ואמניות הקיבוצים ושל אמניות ואמנים שלא נכללו בזרם המרכזי של האמנות הישראלית.

תערוכה זו מבקשת לבחון את האוספים הללו דרך היחסים בין שלוש קטגוריות של עשייה – עבודה (Labor), מלאכה (Work) ופעולה (Action) – כשלוש רגישויות או שלושה עקרונות בסיסיים. בספרה המצב האנושי טוענת הפילוסופית היהודיה־גרמניה חנה ארנדט שבאמצעות העשייה, ולא העיון, האדם נבדל משאר הבריות. אם בתפיסה הקלאסית ובמחשבה הפילוסופית והדתית המערבית עיקר תשומת הלב ניתן לחיי העיון (vita contemplative), פילוסופים מודרניים כמו ניטשה ומרקס השיבו את המבט לחיי המעשה (vita activa). ארנדט מצטרפת אליהם ומחלקת את חיי המעשה לשלוש קטגוריות בסיסיות שהשילוב ביניהן הכרחי לתפיסתה לקיום האנושי: עבודה, מלאכה ופעולה. העבודה מתייחסת למילוי הצרכים הקיומיים של הגוף. היא החיים עצמם והיא אשר מאפשרת את הקיום שלנו. המלאכה היא הגשמיות. היא יוצרת חפצים ובונה עולם של "דברים". הפעולה היא התחום שנוצר רק בחברה האנושית ולאחר השתחררות האדם מן הצרכים. באמצעות הפעולה האדם מנתק את עצמו מהיומיומי, החזרתי והתגובתי. עבור ארנדט, הפעולה נובעת מן הדחף האותנטי ליזום, להתחיל משהו חדש ולהניע תהליכים. משמעותה נעוצה בעצם הביצוע שלה והיא אינה נמדדת לפי הישגיה או מניעיה.

תערוכת הקבע החדשה נבנתה מתוך מחשבה על שלוש הקטגוריות האלה באופן שאינו לינארי, אינו תמטי ואינו כרונולוגי, אלא כזה שמזמן מפגשים לא צפויים, לעתים אינטואיטיביים, בין עבודות מתקופות, מקומות, זרמים וסגנונות מגוונים – עבודות אמנות מאירופה של המאה התשע־עשרה עם יצירות עכשוויות מישראל; עבודות של אמניות ואמנים מהזרם המרכזי עם כאלה שפעלו בשוליים; יצירות קאנוניות מוכרות עם כאלה ששכבו שנים במחסנים ולא נחשפו לציבור. כך, היא מאפשרת ליצור הקשרים חדשים בין יצירות מאוספי המוזיאון השונים ולשים זרקור על סיפורו הייחודי של אוסף המשכן לאמנות עין חרוד, ודרכו לנסות להבין משהו על הרגע ההיסטורי הנוכחי ועל אירועי התקופה.

אמנים מציגים: פריד אבו שקרה, אברהם אופק, יהושע אייזק (אשל), בני אפרת, ביאנקה אשל-גרשוני, נפתלי בזם, יששכר בר ריבק, צבי גלי, תמר גטר, יהושע גרוסברד, משה גרשוני, דב הלר, יוכבד וינפלד, חאדר ושאח, יוזף ישראלס, פנחס כהן גן, הילה לולו לינ פרח כפר בירעים, סיגלית לנדאו, אברהם מינצ'ין, יהושע נוישטיין, אפרת נתן, מירי נשרי, יוחנן סימון, פנחס עשת, איזידור קאופמן, גרשון קניספל, לזר קרסטין, אורי ריזמן, רות שלוס

התערוכה מוצגת בתמיכת אוסף אנג'ל לאמנות עכשווית